הרחיבי מקום אהלך - זרעך גויים יירש 

ערש"ק פר' ויצא תשע"א

הפטרת השבת, רני עקרה לא ילדה מס' ישעיה הינה החמישית בסדרת שבתות נחמה שלאחר ט' באב.

מהותה של נחמה איננה, בחינת רק צער על העבר, על שארע, מהותה של נחמה הינה הראיה העתידית.

ראיה זו של האור בקצה המנהרה.ראיה שכזו מהווה יכולת בניה לעתיד נכון ומתוקן יותר.

או' הנביא "הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך" כהכנה ל"ימין ושמאל תפרצי וזרעך גוים יירש וערים נשמות יושיבו".כדי לזכות לזרעך גוים יירש, יש להרחיב מקום אהלך.

דוד נשלח ע"י אביו "ויאמר ישי לדוד בנו קח-נא לאחיך איפת הקליא הזה ועשרה לחם הזה והרץ המחנה לאחיך.  יח ואת עשרת חרצי החלב האלה תביא לשר-האלף ואת-אחיך תפקד לשלום ואת-ערבתם תקח."דוד מגיע המחזה הנגלה לעיניו: "ויצא איש-הבנים ממחנות פלשתים גלית שמו מגת  גבהו שש אמות וזרת.  ה וכובע נחשת על-ראשו ושריון קשקשים הוא לבוש ומשקל השריון חמשת-אלפים שקלים נחשת.  ו ומצחת נחשת על-רגליו וכידון נחשת בין כתפיו.  ז וחץ (ועץ) חניתו כמנור ארגים ולהבת חניתו שש-מאות שקלים ברזל ונשא הצנה הלך לפניו.מנגד עומד שאול "וכל איש ישראל בראותם את-האיש וינסו מפניו וייראו מאד".

עם ישראל, שאול בראשם, רואים ונסים, מנוסה תחילתה של נפילה.עם ישראל נס.עם ישראל אינו מרחיב מקום אהלך לכן, אין הוא יכול להגיע ל"זרעך גויים יירש".

דוד לעומתם מרחיב אוהלו, אמונתו ובטחונו בה'.דוד משיב לשאול המלך, בערערו על יכולתו," ויאמר שאול אל-דוד לא תוכל ללכת אל-הפלשתי הזה להלחם עמו  כי-נער אתה והוא איש מלחמה מנעריו".

דוד ניגש למלחמה, " ואנכי בא-אליך בשם יהוה צבאות אלהי מערכות ישראל אשר חרפת".שם ה' צבאות, הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו, זוהי ההרחבה המכסימלית, בחינת הרחיבי מקום אהלך.

דוד פוגע במצחו של גלית, וישלח דוד את-ידו אל-הכלי ויקח משם אבן ויקלע ויך את-הפלשתי אל-מצחו ותטבע האבן במצחו ויפל על-פניו ארצה.המצח הינו מקום המביעה כלפי חוץ פנימיות, בהיות הפנימיות ראויה, האדם מוגן ע"י פנימיותו.על אהרון הכהן נאמר "לו ועשית ציץ, זהב טהור.. קדש ליהוה… והיה, על-מצח אהרן".אומרת הגמ' והיה על מצח אהרן ובעזות פנים כתיב  ומצח אשה זונה היה לך.או' הקב"ה ליחזקאל: ובית ישראל, לא יאבו לשמע אליך--כי-אינם אבים, לשמע אלי:  כי כל-בית ישראל, חזקי-מצח וקשי-לב המה .

המצח הינו הפנימיות ההכנה להרחבת אהליך, ההכנה לוזרעך גויים יירש.

ימים אלו של איומים שונים ומשונים בעלי עזות מצח אשר אין מאחוריה כלום, שכן אם תיקלע האבן למצחם הרי היא תטבע במצחם הריק.

דרכנו כעם יהודי אינה ביראה ומנוסה, דרכנו בהרחבת אהלינו, דרכנו בשם ה' צבאות.

עמך גויים יירש.

שבת שלום

דויד לקס_אמת